הכרעת דין בתיק ת"פ 458-09

כתוצאה מן המעשים, נזקק המתלונן לאשפוז ונגרם לו שבר מרוסק פתוח ברגלו הימנית שהצריך קיבוע באמצעות ברגים.

בכתב האישום המקורי, יוחסה לנאשמים עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

שלושת הנאשמים הראשונים הגיעו להסדר טיעון, והודו בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בהתאם לכתב אישום מתוקן. גזר דינם ניתן בנפרד.

התשובה לאישום

הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר בעובדות כתב האישום וטען, כי "לא התערב בכל האירוע הזה" (עמוד 8 שורות 9-10).

הנאשם הוסיף, כי הוא מכיר את הנאשמים מהעבודה וכי הוא הגיע איתם ברכב לעבודה. הנאשם טען, כי ניסה להפריד באירוע.

ביום 11/7/10 ביקש ב"כ הנאשם להבהיר את תשובתו לכתב האישום ואמר, כי באומרו שניסה להפריד, התכוון הנאשם שעמד רחוק ממקום האירוע, צעק ונופף בידיו שיפסיקו ולא התקרב למוקד האירוע. היינו, הנאשם עמד כמה מטרים מהאירוע, אך לא במוקד התקיפה.

אין מחלוקת לגבי הגעתו של הנאשם עם יתר הנאשמים ברכב ונוכחותו במקום האירוע. כמו כן, אין מחלוקת לגבי תוצאת האירוע.

עיקר המחלוקת הינה שאלת מעורבותו של הנאשם בתקיפת המתלונן.

פרשת התביעה

במוקד התשתית הראייתית שהניחה המאשימה לביסוס הנטען בכתב האישום, עומדות עדויותיהם של אחותו של המתלונן, המתלונן ושני קציני הביטחון של המלון. להלן עיקרי העדויות:

עדותה של הגב' קונדרביץ מרינה, אחותו של המתלונן שנכחה במקום במשך כל האירוע (ע"ת מס' 1)

העדה העידה, כי פתחה את החנות בשעה 9:00 , ו" אחר כך הגיע רכב יונדאיי בו היו שלושה ארבעה אנשים. שניים קדימה ושניים אחורה" ( עמוד 22 שורה 13).

כמו כן, העידה, כי כל האנשים שהיו ברכב, ארבעה במספר, ירדו ממנו והוציאו כלים מתא המטען.

העדה הצביעה על הנאשם באולם והעידה כי לבש ז'קט לבן, קפוצון וכובע.לדבריה, הוא יצא מהאוטו ונטל חלק בתקיפה של אחיה. הנאשם, ציינה העדה, היה היחיד שהיה עם כובע מבין כל נוסעי הרכב. כמו כן, היא הבחינה, כי החזיק משהו בידו, אך לא זיהתה מה: "לא יודעת בוודאות מה היה לו ביד, אבל הוא כן יצא מהאוטו ותקף אותו. הוא הגיע באוטו, הוא גם הוציא משהו מהבגז' ...הוא כן תקף את אחי בודאות" (עמוד 23 שורות 29-32). בהמשך, חזרה על כך שוב, בהחלטיות: " כן, אני זוכרת בוודאות שכן היה באוטו, ישב מאחורה, הוא יצא מהאוטו, הוא הוציא משהו מהבגז', הוציא איזה כלי, בוודאות תקף את אחי, כי זיהיתי אותו לפי הבגדים שלו" (עמוד 24 שורות 21-22).

העדה הוסיפה, כי בסיום האירוע, אחד מהמאבטחים והיא נכנסו לאולם, בו כינסו המאבטחים את המעורבים בקטטה על מנת שלא יברחו, והיא זיהתה, בין היתר, את הנאשם בשל בגדיו.

בחקירתה הנגדית נשאלה האם בוודאות היו ארבעה אנשים ברכב, והשיבה: "זה מה שראיתי 3-4 אנשים ואני עומדת על כך" (עמוד 20 שורה 13).